ליאור שלום – החופש לבחור

מה פעמים ביום יוצא לכם לשאול ״למה״?

למה זה קרה? מה הסיבות שהביאו לתוצאה?

זו שאלה טבעית שהורגלו לשאול מגיל צעיר.

למה לא צחצחת שיניים?

למה הלכת לחבר בלי להגיד?

למה לא התכוננתי לבחינה מספיק?

ועוד הרבה ״למות״ כאלו.

תעשו לעצמכם תרגיל –

תספרו כמה פעמים ביום אתם שואלים למה. גם כלפי הסובבים אתכם, אבל גם כלפי פנימה.

ויום למחרת תספרו כמה פעמים שואלים אתכם למה, מה הסיבה?

למה היא שאלה גם שאלה קלה וגם שאלה קשה.

זה קל לשאול מדוע התרחש אירוע,

אז אחרי שהבנו שמסביבנו השאלה הנפוצה היא למה, נשאל את עצמנו האם זו שאלה שבאמת מקדמת אותנו?

ברוב המקרים התשובה תהיה לא.

מעבר לכך שנקבל תשובה, ברוב המקרים השאלה לא תביא לשינוי משתי סיבות עיקריות:

כששואלים אותך "למה", הנטייה הטבעית היא להיכנס למגננה; למה זו שאלה שמתקיפה אותך, כאילו מישהו מחפש אשם.

הסיבה השניה היא שהתשובה עצמה תביא למבוי סתום. "למה לא השקעתי בלימודים לבחינה?", התשובה תהיה עובדתית שמתייחסת לעבר.

אז הנה הצעה לשיפור:

במקום לשאול למה דברים קורים, תשאל מה אפשר לעשות במקום זאת.

שאלות של מדוע מצמצמות את השיח, מניחות שמשהו כבר קרה, משאירות אותנו פאסיביות כלפי המצב, מקבות את המצב, ומכוונות אותנו להבין מה הסיבה שגרמה לתוצאה.

לעומת זאת, שאלה כמו "מה אני יכול לעשות" מובילה אותנו קדימה, מאפשרת לנו להיות אקטיביים, ומניעה לשינוי המצב.

אז הגיע הזמן להתחבר פנימה ולשאול את עצמך – "מה אני יכול לעשות?"