מהו צורך? צורך הוא רגש בסיסי הדוחף אותנו לפעולה, הוא המוטיבציה שעומדת בבסיס הפעולות שלנו. אנחנו מונעים ע"י דחפים שמכוונים את הרצונות שלנו ובהמשך את ההחלטות שלנו. צורך מגולם פער בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי; פער זה הוא המניע לפעולה. אנחנו שואפים לאיזון, ולכן כל אדם מוצא דרך לספק את הצורך שלו בין במודע או שלא במודע כדי להגיע לאותו איזון מיוחל. כדי להבין טוב יותר את הכוחות שמניעים אותנו, כדאי שנצלול פנימה ונחקור מהם הצרכים שלנו.
אחת התיאוריות היותר נפוצות לתיאור הצרכים שלנו, כל אחד כאינדוודואל, היא תיאוריית הצרכים של מאסלו1, פסיכולוג אמריקאי מהמאה ה-20, שמתארת בפשטות היררכיה של צרכים המשותפים לכל בני האדם.
מאסלו תיאר את הצרכים ההכרחיים לכולנו בצורה של שכבות: כדי להתקדם לצורך הבא, הצורך הנוכחי צריך להיות ממומש ומסופק, אחרת לא נהיה פנויים רגשית ונפשית לממש את הצורך הבא, ולמעשה נישאר תקועים בשלב הנוכחי. ללא השלמה של הצרכים בשלב כלשהו בהיררכיה, האדם ירגיש חוסר מנוח ולא מרוצה. בכך, התיאוריה מתבססת על היררכיה של צרכים, שלב אחרי שלב. הדרך הפשוטה לתיאור של היררכיה זו היא פירמידה, אם כי מאסלו עצמו מעולם לא השתמש בפירמידה כדי לתאר את התיאוריה שלו. ובכל זאת, לצורך פשטות הדיון, נתייחס כאן להיררכיית הצרכים של מאסלו בצורה של פירמידה.
בבסיס הפירמידה, הצורך הראשון, נמצאים הצרכים הפיזיולוגיים שלנו: אוויר לנשימה, אוכל, שתיה, שינה, בגדים. לפי מאסלו, כדי לקדם צרכים בכל רמה גבוהה יותר בהיררכיה, יש לספק את הצרכים הפיזיולוגיים. המשמעות היא שאדם הנאבק לספק את צרכיו הפיזיולוגיים, אינו פנוי לחפש את הצרכים הבאים: ביטחון, שייכות, הערכה ומימוש עצמי. אדם כזה יהיה עסוק בהישרדות ממשית.
הצורך השני בפירמידה הוא ביטחון, אמונה שיהיה בסדר ברמה הפיזית והפסיכולוגית. ביטחון יכול להיות תחושה (״אני בטוח מרגיש שיהיה בסדר״) אך גם מציאות (״אני מבין שאני בטוח פיזית״); אפשר להרגיש בטוח, אפילו שאתה לא נמצא במקום בטוח, ולהיפך. אנחנו מגיבים לתחושה של ביטחון, ופחות למציאות שבאמת מתרחשת מסביב. כדי לשגשג ולצמוח, האדם צריך להרגיש בטוח, אחרת יהיה עסוק בלייצר לעצמו מצב של ביטחון.
הצורך השלישי הוא אהבה ושייכות חברתית. בניגוד לשני הצרכים הקודמים שהיו אישיים, הצורך בתחושת שייכות וקבלה בקרב קבוצות חברתיות הוא צורך בין-אישי. להיות חלק מקבוצה הוא חיוני לאדם, ללא קשר לגודל הקבוצה. זו יכולה להיות קבוצה קטנה (בני משפחה, בני זוג, מנטורים, עמיתים), או קבוצה גדולה יותר, כמו עמיתים לעבודה, קבוצות דתיות, ארגונים מקצועיים, קהילות מקוונות, ספורט ותחביבים.
הצורך בהערכה הוא הצורך הרביעי בהירריכה. הערכה מתפרשת גם לכבוד עצמי, אך גם כבוד המתקבל מהסביבה שלנו. רוב האנשים זקוקים להערכה יציבה, כלומר זו המבוססת על יכולת או הישג אמיתיים. מאסלו ציין שתי גרסאות של צרכי הערכה. הגרסה ה"נמוכה" של הערכה היא הצורך בכבוד מאחרים ועשויה לכלול צורך במעמד, הכרה, תהילה, יוקרה ותשומת לב. הגרסה ה"גבוהה" יותר של הערכה היא הצורך בכבוד עצמי, ויכולה לכלול צורך בכוח, יכולת, שליטה, ביטחון עצמי, עצמאות וחופש.
אם היינו עכשיו באמצע שנות השישים של המאה ה-20, אז ההיררכיה היתה מסתיימת עם עוד צורך אחד – הגשמה העצמית. אולם, מאסלו עדכן את ההיררכיה שלו בסוף שנות ש-60 ודייק את הצורך של הגשמה עצמית לכמה צרכים נפרדים:
הצורך החמישי הוא אוסף של צרכים קוגנטיביים, כמו יצירתיות, סקרנות, הבנה, ומשמעות. צורך זה משתנה בין אדם לאדם, בהתאם לתכונות אופי ונטייה טבעית. לאנשים שנהנים מפעילויות הדורשות התלבטות וסיעור מוחות קיים צורך גדול יותר בקוגניציה, לעומת אנשים חסרי מוטיבציה להשתתף בפעילות, שהם בעלי ביקוש נמוך ליכולות קוגניטיביות.
אחרי הצרכים הקוגניטיביים, הצורך השישי הוא הצורך האסתטי. הכוונה היא ליכולת להעריך את היופי הנמצא בעולם הסובב אותנו. על פי מאסלו, כדי להתקדם לעבר מימוש עצמי, אנחנו נדרשים לחוויות חדשות ואסתטיות, להקיף עצמנו בפאר היצירה של הטבע תוך התבוננות בסביבה. מימוש הצורך באסתטיקה מתבטא גם בבחירות סגנון אישיות המייצג את דיעות ורגשות האדם, קביעת סטנדרטים של יופי אישי וטיפוח, ושיפור המראה הפיזי.
הצורך השביעי, והמוכר יותר, הוא המימוש העצמי. ניתן לתאר את הצורך הזה כמימוש הפוטנציאל האישי המלא, חיפוש צמיחה אישית וחוויות שיא. זהו הרצון להפוך לכל מה שאדם מסוגל להיות: "מה שאדם יכול להיות, הוא חייב להיות". לדוגמה, אנשים עשויים להיות בעלי רצון חזק ומיוחד להפוך להורה אידיאלי, להצליח מבחינה ספורטיבית, או ליצור ציורים, תמונות, או המצאות. הגשמה עצמית משמעותה לא רק להצליח בצרכים הקודמים, אלא גם לשלוט בהם. שליטה בשלבים הקודמים בהיררכיה של מאסלו מאפשרים לאדם לקיים תהליך בו ניתן להשיג מימוש עצמי. אדם עם מוטיבציה לרדוף אחרי מטרה מחפש ומבין כיצד הצרכים, מערכות היחסים ותחושת העצמי שלו בא לידי ביטוי באמצעות התנהגותו.
מאוחר יותר הוסיף מאסלו לחלק העליון של היררכיה צורך שמיני – התעלות עצמית, הידוע גם כצרכים רוחניים. מימוש צורך זה מייצר תחושת שלמות ומעלה דברים למישור קיום גבוה יותר. באמצעות התעלות עצמית יש לאדם מערכת שורשים בתרבות הנוכחית שלו, אבל היא גם מאפשרת לראות נקודות מבט ורעיונות אחרים. אדם מוצא את המימוש המלא ביותר בכך שהוא נותן מעצמו למשהו שמעבר לאינדיבידואל שבו, לדוגמה: אלטרואיזם, רוחניות, אמונה דיתרומה לקהילה.
ביקורת על התיאוריה
מאסלו עצמו ניסה להגמיש את התיאוריה שלו כדי לא לצייר מצג נוקשה של היררכיה. הוא ציין כי סדר הצרכים עשוי להיות גמיש על בסיס אירועים חיצוניים, נסיבות או הבדלים אישיים. לדוגמה, הוא מציין שעבור חלק מהאנשים, הצורך בהערכה עצמית חשוב יותר מהצורך באהבה. עבור אחרים, הצורך בהגשמה יצירתית עשוי להחליף אפילו את הבסיסי ביותר.
מאסלו גם סייג והוסיף שההתנהגות האנושית היא רבת-מוטיבציה וצרכים, וכל התנהגות נוטה להיקבע על ידי אחד או יותר מבצרכים בו-זמנית ולא רק על ידי אחד מהם.
עם זאת, כמו כל תיאוריה פסיכולוגית, יש מי שמוצא בה פגמים מהותיים. יש הטוענים שהתיאוריה אינה אוניברסאלית כיוון שהיא מתעלמת מהקשרים חברתיים או תרבותיים; לאנשים מתרבויות אחת יש צרכים השונים מתרבות אחרת.
טענה נוספת היא שהאדם לא נידרש לסיפוק מלא של צורך כדי לרצות לספק צרכים אחרים הנמצאים במעלה ההיררכיה. לדוגמה, בזמן מלחמת העולם השניה, התנאים הקשים ששררו במחנות הריכוז הביאו לכך שהצורך הבסיסי של צרכים פיזיולוגיים לא מומש. למרות זאת, עדיין היו צרכים אחרים שחיפשו מימוש כמו שייכות ואפילו הגשמה עצמית (בחלק מהמחנות היו תיאטראות או תזמורות).2
סברה נוספת היא שהצורך החושב היותר הוא קשרים חברתיים ואהבה (הצורך השלישי אצל מאסלו), כיוון שבלעדי הקשרים החברתיים שלנו לא היינו שורדים3. תנסו לחשוב על תינוק בן יומו שורד בעולם אם לא היו סביבו הורים או קהילה אחרת שדואגת לגידול שלו. במצבים מסוימים, הצורך בשייכות עשוי להתגבר על הצרכים הפיזיולוגיים והצרכים לביטחון.
מה אפשר ללמוד מהתיאוריה של מאסלו?
התיאוריה הזו יכולה להסביר מדוע אנשים אינם פנויים רגשית או פיסית לממש צורך הנמצא גבוה יותר בהיררכיה כאשר צורך נמוך יותר אינו ממומש. לדוגמה, רוב הסיכויים שיהיה לי קשה לפנות משאבים ומחשבה לטובת הגשמה עצמית אם אני לא מרגיש בטוח במקום בו אני נמצא. הבנה כזו יכולה לשפר את התקשורת עם הסובבים אותנו או הקרובים לנו, במידה ונצליח לזהות מה הצורך הלא ממומש שלהם.
עכשיו תקחו לעצמכם כמה רגעים ותתבוננו פנימה; איפה התיאוריה הזו תופסת אתכם? באיזה שלב בהיררכיה אתם נמצאים?
כאמור, צורך הוא הפער בין המצוי לבין הרצוי, פער זה יניע אתכם לפעולה. איזה פער קיים בחייכם? האם זיהיתם את הצורך הספציפי קשור למהות הפער? מהו הצורך שטרם הוגשם?
תיאוריות נוספות
התיאוריה של מאסלו רווחת מאוד כיוון שהיא עושה סדר ברור בצרכים שלנו ובכך קלה להבנה. עם זאת, ישני תיאוריות שמדברות על סדר אחר של צרכים ועל דינאמיקה ביניהם. אחת מהן היא תיאוריית ששת הצרכים, שהיא מודרנית יותר ומספקת הסתכלות קצת יותר מורכבת על הצרכים האנושיים שלנו; זה כבר בחלק הבא תיאוריית ששת הצרכים.
ליאור שלום - החופש לבחור 