מאז ומתמיד היו ניסיונות לזהות ולזקק מהם המרכיבים העיקריים שיעשו את חיינו איכותיים יותר; במחצית השנייה של המאה ה-20, עם התפתחות הפסיכולוגיה המודרנית, שאלה זו קיבלה מקום נכבד יותר והתפתחה לתיאוריה של ממש. היום, בעולם הדינאמי שלנו מרובה הדיעות ושפע הזרמים, השאלה הזו מעסיקה אותנו לא מעט בניסיון למצוא רווחה נפשית.
החוקרת הראשונה שלקחה את הנושא ברצינות ויצרה תיאוריה מבוססת היתה קרול ריף (Ryff). המוטיבציה של ריף נבעה מתוך רצון לאגד שתי תפיסות: הראשונה, הגדרה מהי רווחה נפשית (well-being) שלא תהיה מוגבלת רק לתיאורים מעולם הרפואה, אלא זו שאלה פילוסופית הנוגעת להגדרה של חיים טובים. השנייה, לייצר תיאורה מדידה וניתנת לבדיקה בנוגע לרווחה נפשית, כיוון שבאותה התקופה תיאוריות פסיכולוגיות עדכניות על well-being היו נטולות מידע אמפירי ומהימן.
ריף שאפה לבנות מודל מדיד ותקף ובכך לייצר תיאוריה שמחברת בין שאלות פילוסופיות לאמפיריות מדעית. לשם כך היא בחנה מגוון תיאוריות ומחקרים על רווחה נפשית וחיפשה אבני בניין משותפות; התיאוריות היו מגוונות וחוצות תקופות, החל מאריסטו ועד ג'ון סטיוארט מיל, מאברהם מאסלו ועד קארל יונג. היא זיהתה הישנות והתכנסות בין התיאוריות שבחנה, ובכך הצמתים המשותפות הללו היוו בסיס למודל הרווחה הנפשית החדש שלה1.
המודל של ריף היה שונה ממודלים קודמים במובן עיקרי אחד: רווחה נפשית היא רב-ממדית, ולא מבוססת רק על אושר או רגשות חיוביים. חיים טובים, מאוזנים ושלמים, מעסיקים כל אחד מההיבטים השונים של well-being, ואינם ממוקדים באופן צר וחד-מימדי. ריף השאילה את העיקרון הזה מאריסטו, שסבר כי מטרת החיים אינה הרגשה טובה, אלא היא לחיות בווירטואוזיות המשלבת כמה תכונות ומעשים: שילוב של שליטה עצמית, יושר, אדיבות ורחמנות.
ריף הציגה ב-1989 מודל של שישה מימדים המשפיעים על הרווחה הנפשית שלנו, מודל שנמצא עמיד למדי מאז. חוקרים נוספים מצאו שהנתונים שקרול ריף הציגה נתמכים בצורה טובה על-פני מדגמי אוכלוסייה מגוונים. המודל שלה גם שרד גם מבחינה בין-תרבותית, עם מחקרים שיישמו אותו בהצלחה על אוכלוסיות בספרד, בקולומביה, בשוודיה, ובהונג קונג2.
ששת המימדים
לפי התיאוריה של ריף, אלו הם ששת המימדים שמהווים בסיס לרווחה נפשית, לצמיחה והתפתחות אנושית:
קבלה עצמית
עד כמה אני אוהב את רוב האספטים של חיי?
קבלה עצמית גבוהה מתבטאת בגישה חיובית כלפי עצמך; אתה מכיר ומקבל היבטים רבים שלך, בין אם זה תכונות טובות או רעות. באופן כללי ניתן לומר שאתה מרגיש טוב עם חייך עד כה.
לעומת זאת, אדם עם קבלה עצמית נמוכה מרגיש שאינו מרוצה מעצמו. הוא מאוכזב מחייו עד כה, מוטרד מתכונות אישיות מסויימות, ובעיקר רוצה להיות שונה ממה שהוא.
שליטה בסביבה
עד כמה אני מרגיש שיש לי שליטה על המצב שבו אני חי?
עד כמה קיימת בחיי היכולת לתמרן ולהשתמש ביעילות במשאבים וההזדמנויות שיש לי?
תחושת שליטה סביבתית גבוהה מתבטאת בתחושה שאתה מנהל את הסביבה ושולט במערך מורכב של פעילויות חיצוניות. אתה מצליח לזהות ולנצל הזדמנויות שנקרות בדרכך, ומסוגל לבחור או ליצור הקשרים המתאימים לצרכים ולערכים האישיים שלך.
לעומת זאת, מישהו עם שליטה סביבתית נמוכה יתקשה לנהל את ענייני היומיום. הוא ירגיש שאינו מסוגל לשנות או לשפר את מה שעובר עליו, הוא יהיה לא מודע להזדמנויות שמסביב, וירגיש חוסר יכולת להשפיע על מהלך חייו או ההתרחשויות בעולם החיצוני.
יחסים חיוביים עם הזולת
עד כמה אני רוצה לבלות עם אחרים?
האם אני מודאג מרווחתם של אחרים? עד כמה אנשים רואים בי אדם שנותן מעצמו?
יחסים חיוביים חזקים מתבטאים במערכות יחסים חמות, מספקות, יחסים מבוססי אמון עם אחרים. אתה בעל אמפתיה חזקה, המסוגל להראות חיבה ואינטימיות. הבנה של הנתינה והקבלה ביחסים בין אנשים מלמדת על יחסים חיוביים חזקים על הסביבה.
לעומת זאת, יחסים חלשים עם הסביבה יתבטאו במעט מערכות יחסים קרובות. אנשים אלו מתקשים להיות חמים, פתוחים או מודאגים לגבי אחרים. הם בדרך כלל יהיו מבודדים ומתוסכלים, ולא יהיו מוכנים לעשות פשרות כדי לשמור על קשרים חשובים עם אחרים.
תחושת אוטונומיה
עד כמה יש לי אמון בדעות שלי, גם אם הן מנוגדות לדיעות הרווחות אצל הכלל?
אוטונומיה גבוהה מתבטאת בכך שיש לך הגדרה עצמית עצמאית, אתה מסוגל לעמוד בפני לחצים חברתיים לחשוב ולפעול בדרכים מסוימות. יש לך יכולת לווסת התנהגות מבפנים, ולהעריך את עצמך לפי אמות מידה אישיות הרלוונטיות אליך.
לעומת זאת, אוטונומיה נמוכה תתבטא בכך שתהיה מודאג מהציפיות וההערכות של אחרים, ותסתמך על שיפוט של האחרים כדי לקבל החלטות חשובות. יש לך נטייה להתאים עצמך ללחצים חברתיים ואז לחשוב ולפעול בדרכים מסוימות בהתאם לסביבה.
תחושת משמעות בחיים
עד כמה יש לי מטרה בחיים?
האם אני משוטט ללא כיוון? אני יודע לאן אני הולך?
מטרה חזקה בחיים משמעותה שיש לך מטרות בחיים ותחושת מכוונות; הרגשה שלחיים הנוכחיים שלך יש משמעות, ועד כה לא חיית לחינם. אתה מחזיק באמונות שנותנות תכלית לחיים, יש לך מטרות לחיות בשבילן.
מצד שני, אם חסרה לך תחושת משמעות בחיים תרגיש שיש לך מעט מטרות או חוסר כיוון. אם תסתכל קדימה, לא תראה מטרות משמעותיות המעוררות בך מוטיבציה; לא תמצא איזושהי אמונה שממלאת אותך. ואם יש לך יעדים, אז הם לא ממלאים אותך ונותנים לך משמעות לחיים.
התפתחות אישית
עד כמה צבירת חוויות חדשות שמאתגרות אותי חשובות לי?
כמה מוטיבציה יש לי להתפתח, ללמוד, להגיע למחוזות חדשים?
צמיחה אישית חזקה באה לידי ביטוי בכך שיש לך תחושה של המשך התפתחות, אתה רואה את עצמך כגדל ומתרחב. אתה פתוח להתנסויות חדשות, אתה חי את חייך בתחושה של מימוש הפוטנציאל שלך. אתה רוצה לראות שיפור בעצמך ובהתנהגות לאורך זמן, ההשתנות שלך היא משקפת העשרה של ידע ויכולות.
לעומתה, צמיחה אישית נמוכה מתבטאת בתחושה של סטגנציה אישית, חוסר תחושת שיפור או התרחבות לאורך זמן; קיימת נטייה להרגיש משועמם או חסר עניין בחיים. התחושה השלטת היא שאינך מסוגל לפתח גישות חדשות או התנהגויות שונות, אתה תקוע עם ההישגים שלך עד כה.
ועכשיו אליך – איך ששת המימדים האלו באים לידי ביטוי בחיי?
אחרי שקראת על ששת המימדים של הרווחה הנפשית, בחן את עצמך:
איזה מהמימדים מוצאים ביטוי בחייך?
אילו מימדים מרגישים לך חסרים והיית רוצה יותר מהם?
| המימד | מצוי: כמה המימד נוכח בחייך? | רצוי: כמה היית רוצה שהמימד יהיה נוכח? |
|---|---|---|
| קבלה עצמית | ||
| שליטה בסביבה | ||
| יחסים חיוביים עם הזולת | ||
| תחושת אוטונומיה | ||
| תחושת משמעות בחיים | ||
| התפתחות אישית |
ליאור שלום - החופש לבחור 