כמות הפעמים שהתחלתי משהו גדולה הרבה יותר מכמות הסיומות.
האנרגיות של ההתחלה הולכות ודועכות עם הזמן, במיוחד כשהדברים לא תמיד זורמים, קצת קשה, לא מוצאים זמן, או סתם לא נוח.
ואז אנחנו מוצאים את עצמנו עם הרבה התחלות אבל מעט סיומות:
קורס אונליין שהתחלנו לראות, מפגש משותף שהתחלנו לעבוד עליו, פוסט שרצינו לפרסם אבל נשאר כטיוטה, פרוייקט צד שיצר עניין בהתחלה, ועוד הבטחות שהבטחנו לעצמנו.
המחברת שלי מלאה ברשימות וקטעים של התחלה, אך בלי המשך. לא מעט רעיונות שלא הבשילו ונזנחו עם הזמן.
כל אחד יכול למצוא דוגמאות כאלו בחיים האישיים, בעיסוק המקצועי, ובעולם התוכן הרלוונטי לו.
התחלה שלא היה לה המשך מייצרת תחושת אשם, העומס הקוגניטיבי מצטבר, ואז מתגברת תחושה של תקיעות.
אז עוד שנה עברה (תבחרו איזו שנה שתרצו, זה היה נכון ל 2020, 2021, 2022), והסתכלות לאחור היא תחושה נחוצה; יש בנו את הצורך לעשות רטרוספקטיבה, לנסות ללמוד מה עבד טוב ומה פחות, במטרה לשפר ולהרגיש עם עצמנו טוב יותר.
אז מה עושים כדי לשפר את יחס התחלות/סיומות?
1️⃣ הגדרת מטרה: מה אנחנו רוצים להשיג? מדוע לסיים? מה זה ייתן לי? מה אני ארוויח? מה אני ארגיש כשאסיים?
2️⃣ טיוב: התמקדות בדברים החשובים בהתאם למטרות, ולא לחשוש לזנוח אלו שפחות מתאימים. הכי קשה זה להיפרד מרעיונות, תקדישו לזה זמן.
3️⃣ השלמה: ללמוד לחיות בשלמות עם עצמנו ולהבין שיש דברים שכבר לא נסיים. זה ישחרר אותנו מתחושת האשם שלא הספקנו מה שרצינו, ויפנה לנו זמן ויאפשר לשים פוקוס על שאר המשימות.
4️⃣ התמדה: בדיוק כמו הסלוגן של נייקי Just do it. אפילו אם אין חשק, פשוט להתחיל. לעשות גם כשזה לא ממש מתאים, משם זה יזרום. תזכירו לעצמכם את מס' 1 🎯
ומילה לסיום: את הפוסט הזה התחלתי לכתוב בראש השנה, וסיימתי כמה חודשים אחרי.
דני סנדרסון קלע בול:
"זה הזמן להשתנות, ולתפוס קצת אומץ.
דני סנדרסון
יש לי את כל ההתחלות, אך אין את הסיומת"
"The award for completion is the feeling of accomplishment"
לקריאה נוספת:
ליאור שלום - החופש לבחור 